<h1>אגרת התשובה לרבינו יונה</h1>
<h2>דף פב.</h2>
עזרא [עליו השלום] תיקן תקנות רבות בישראל (ע' בבא קמא פ"ב.). ואחת מהנה, להיות האשה ביום שתרצה לאפות את הפת משכמת ואופה, כדי שתהא הפת מצויה לעניים בבואם לביתה בבוקר, [ו]למען תהיה להם הנאה ביום ההוא מן הפת החמה, ולא תתן להם מן היבשה. כאשר תפרוש האשה לרעב לחמה, נתון תתן לו מלחם חמודות אשר אתה בבית (ע' צוואת ר"א הגדול ס"ה), ותהי מתנת ידה בסבר פנים יפות (אדר"נ פי"ג) ודרך חסד ורחמים, כי הרחמנות יכפול שכר הצדקה, ותתן לו מה שתתן דרך כבוד ומענה רך והיה לו למשיב נפש. אמרו רבותינו זכרונם לברכה (בבא בתרא ט':), הנותן פרוטה לעני, מתברך בשש ברכות. והמפייסו, מתברך באחת עשרה ברכות.
האשה צריכה לחוף ראשה יפה יפה, ולבדוק כל גופה, ולהדיח [גופה] במים קודם שתטבול, כדי שלא יהא שער אחד או שערות קשורות בראשה, ושלא יהא בראשה דבר חוצץ. וכן לא יהא על גופה דבר חוצץ, כגון בצק או טיט או שומן או כל דבר, אם מעט ואם הרבה.
ואם חפפה ראשה ובדקה כל גופה ואחר כך נתנה תבשיל לבנה קודם טבילתה, או שנשאה את בנה קודם טבילה ואחר כך טבלה, לא עלתה לה טבילה, שמא נדבק שום דבר בגופה. על כן ראוי לאשה שתחוף ראשה ותבדוק עצמה ותדיח גופה סמוך לטבילה, כדי שלא תתעסק בינתים בשום דבר שיהא אפשר להדבק בה ממנו כל שהוא. וצריכה לגזוז צפרני ידיה ורגליה קודם טבילה, ולנקותם ולבודקם יפה יפה. וצריכה להסיר טבעותיה מעל ידה, וכל תכשיטין שבגופה, כדי שלא יהיו חוצצין בין הבשר ובין המים. וכן צריכה להתיר שערותיה, ולהסיר מהן כל חבל וכל רצועה וכל קשר. וצריך שתעמוד יהודית על גבה לראות היטב שלא יהא מאומה מבשרה ומשערותיה חוץ למים, מפני שהתירה שערותיה והסירה מהם כל חבל ודרך השערות לעלות על פני המים, לפיכך צריכה להזהר מאוד שלא יצאו משערותיה כל שהוא חוץ למים. קרצה שפתותיה לא עלתה לה טבילה. פירוש קרצה, שסגרה אותם. ואינה צריכה שתפתח פיה בענין שיכנסו בה המים, אלא יהיו שפתותיה עומדות כדרכן כל היום. הורו רבותינו האחרונים ז"ל, שאם סתמה עיניה ביותר או פתחה עיניה ביותר, לא עלתה לה טבילה, כי בשעה שפותחת עיניה נעשו קמטין קמטין על גבי עיניה, ואין המים באים שם. וצריכה להדיח יפה כל גופה עד כף רגלה ובין אצבעות רגליה. וצריכה להשמר שלא יכנס טיט בין אצבעות רגליה בשעת הטבילה, שלא יחוץ הטיט בין בשרה ובין המים. האשה בשעה שהיא טובלת, צריכה להרחיב ירכותיה כדרך שעומדת בשעה שלשה ועורכת את הפת. וצריכה לפתוח זרועותיה, ולא יהיו דדיה שוכבין על בשרה. ולא תהא זקופה וטובלת, אלא שוחה כדרך שהיא שוחה בשעה שעורכת את הפת.
